דרור אלטון

דרור התחנך במוסדות חינוך בצורית, ביה"ס היסודי בהר גילון, חטיבה ותיכון במשגב.
דרורי,היה מנהיג מלידה. בגן היה מלך ארגז החול: מתכנן, בונה, מכוון ומנהל את חבריו איך ומה לבנות: תעלות, גשרים, ארמונות ועוד...
על ביה"ס היסודי היה מוותר ומחליפו במגרש הכדורגל, בבוטקה של נמרוד השומר ובחדר של אבי – אב הבית.
כשלא אפשרו לו לצאת מהדלת, יצא מהחלון.
דרורי, היה מנהיג, מלא ביטחון עצמי וחשיבה יצירתית. לי היה, מנוי קבוע 2-3 פעמים בשבוע, להגיע לבית הספר ולקחת את ה"אריה השואג",
"המורה לא הקשיבה לי, אז אני לא הקשבתי לה" היה אומר לי והעדיף לעבוד איתי בנגריה. התחבר לחיות ,לשחר הכלב הראשון , לאוליביה הכלבה שכה אהב ולזאוס המדהים, 
כשרכב ,היה חלק מהסוס וידע לסמן ולרמוז את רצונו והסוס נענה, ניקה את האורוות וטיפל. כשנפל מגב הסוס, לא היסס ועלה שוב – כי הכל עשה בצורה מיטבית ובנחישות, מההתחלה ועד ההצלחה.
את החטיבה, בילה בעיקר במגרש הכדורגל, בחומוסיה ובחיזור עיקש אחר כליל המדהימה.
דרורי, היה חבר טוטלי, כך מספרים חבריו, כל אדם שדרור נגע בו, הרגיש שדרורי הוא חברו הטוב ביותר וידע שיהיה בשבילו באש ובמים.
לדרורי, היה חוש צדק מפותח ורגישות לכל אדם. חברה לכיתה כתבה על שחבריה לכיתה הציקו לה, על הכובע ה"מוזר" שחבשה בטיול השנתי ושדרור התחלף איתה ומאותו הרגע "אף אחד, לא הציק לה יותר, כי היא חבשה את הכובע של דרור"
לקראת הטיול השנתי, היה מארגן חמ"ל אצלינו במרפסת. נפגש עם הקבוצה, כל אחד היה מקבל על עצמו תפקיד – הכל היה רושם בטבלה מסודרת ובתחרויות על האוכל הטעים ביותר, כמעט תמיד זכתה הקבוצה שלו.
כבר סיפרנו שדרורי היה ילד הישגי בנושאים שהיו חשובים לו ? מגיל צעיר היה בקארטה, שיחק בקבוצת הכדורגל במשגב, היה לקפטן הקבוצה והיה לו קשה להפסיד.
בכיתה ט', עבר להתאמן בעמק יזרעאל ובכיתה י'  לאחר שנבחן והתקבל למכבי חיפה, ויתר ובחר לרקוד בלהקות של משגב.
דרורי, הנער השמח ומלא החיים, החל לרקוד רק בכיתה י' רקד בשמחה ובאהבה למרות שלא רקד בחזית הבמה. מהר מאוד הפך ליד ימינה של דגנית והיה אחראי על הלוגיסטיקה של הלהקה.
דרורי, נסע ורקד בברזיל, דרום קוריאה במסיבת סיום י"ב ,כשלא הצליחו להגיע להסכמות והיה לפני פיצוץ- הביאה האחראית את דרור .בשקט שלו נכנס ,למד והבין מה קורה ובאבחת יד עצר את הויכוחים ויצר צוות שמבין המטרה ועושה יחד קדימה להצלחת הארוע – זהו מנהיג ומוביל ללכת איתו ואחריו.
דרורי, סיים קורס קצינים בהצטיינות ומונה למ"מ בגדוד. לאחר שבלט והצטיין קבל את המחס"ר.
חייליו ומפקדיו, כותבים על המפקד, האדם והחבר שהייתה להם הזכות לשרת לצידו. על שהלכו אחריו כי האמינו בדרכו של האיש הצעיר עם הגישה של "כל פעם נתקדם עוד קצת ונכבוש עוד יעד, שהכל אפשרי והכל הוא בראש ובלב ובעזרת חברים וחזון את הכל אפשר להגשים טוב יותר" .
דרור שמר על קשר, נפגש ותמך בחייליו עד יום נפילתו.
את הטיול הגדול לאחר השחרור, תכננו הוא וכליל אהובתו לפרטי פרטים: מטיפוס לפסגת הקילימנג'רו באפריקה , לקראת הפסגה ,היו קשיים בנשימה ושם ספרה כליל: "דרור ההישגי היה מוכן לותר על הפסגה עבורי ואני הייתי מוכנה להשיגה עבורו" , לחודש בסין -בכפרים ללא שפה ,לטיפוס בהרים ושהייה מאתגרת אך ביחד, משם לנפאל.
הטרק לאנפורנה לא היה מספיק מאתגר, יצא לטפס עם חבר לפסגה בגובה 6200 מ' באוורסט, כליל בינתיים, טיילה עם חברים טובים. משם להודו, שם טיפס על סלעים ומשם לתאילנד לחודש נופש ועדיין לא הספיק.
כליל חזרה לארץ לתחילת הלימודים ודרור נפגש עם יובל אחיו לסקי בצרפת. חוויה נפלאה של אחים שאותה התכוונתם לשחזר באחד הימים ולצרף את עמרי האח הבכור – משולש האחים הנפלאים ששום דבר לא יפריד ביניכם. משולש ובו היפוך תפקידים, אתה הצעיר, הפכת לבוגר, כמו שעמרי ספד לך : "לפני משהו כמו 10 שנים זה התהפך לגמרי. יובל תמיד היה לי מעין אח תאום ומהר מאוד הפך לזה שמייעץ לי ,לי היתה הזכות להיות לחלק מהזמן אח גדול בשבילך. שניכם גדלתם ,התחזקתם ,התפתחתם והפכתם אתם לדוגמא ומופת, לגאווה, לאחים גדולים בשבילי".
כשחזר מהטיול הגדול, החליט שיעבוד בבטחון ,לאחר בדיקתהיחידות השונות, קבל החלטה על היחידה הכי מבחינתו -על הימ"מ.
התחיל להתאמן למיונים בימ"מ. הם לא עשו לך ולחבריך חיים קלים. קורס ארוך ומתיש ובכל יום תקווה וציפיה לעבור ליום הבא. את הקורס עבר בהצלחה וזו הייתה רק ההתחלה. דרור, שאף להתקדם וללמוד כל דבר הקשור לתפקידו בצורה הכי מיטבית. ידו של דרור היתה בכל , בישל ארוחות טעימות ,יפות ומעוצבות. למד לעומק ודחף עם כליל את כל נושא הנדל"ן -הכנסה פסיבית היא מטרה וכשאנחנו צעירים. למד כל מה שיכול היה על הריון ותינוקות, שאל ושאל -רצה להיות אבא הכי טוב.
אהבה גדולה היתה לו לטיולים בארץ ובעולם. דרורי, נולד למשפחה מטיילת והשתלב בהליכה ברגל מהרגע שלמד ללכת - המנשא היה מיותר. התעקש ללכת על רגליו הקטנות ככל שהיו. בכל הזדמנות, יצא לטייל עם המשפחה והחברים. למקומות שכבר היה בהם, למקומות חדשים ותמיד אמר : "לא משנה לאן, העיקר להיות ביחד" בטבע שכה אהב. הגלישה בשלג היתה אהבה אקסטרימית לאויר ,לחופש ,לאדרנלין ולביחד עם אחיך וחבריך.
לכליל ודרור היתה אהבה ענקית וחברות אמת מכיתה ח'. דרור הרומנטיקן הנצחי, הציע לכליל נישואין בפסגת האולימפוס ביוון.
ב- 17/8/2020 דרור וכליל, באו בברית הנישואים, על חוף ימה של נהריה, עם בני המשפחה וקומץ אורחים. בטקס הכי מרגש ובחתונה הכי שמחה וגם הגלים רקדו איתנו. כשארז המתוק, נולד לפני 8 חודשים דומה להפליא לאבא שלו, כולנו היינו מאושרים ולא היה גבול לשמחה.
דרור, שרת 5 שנים כלוחם בימ"מ. לא סיפר יותר ממה שמותר ואנחנו לא שאלנו. חבריו לצוות ומפקדיו ספדו לו וסיפרו, את מה שידענו ולא מעט דברים שלא. כולם כאחד, שיבחו את יכולותיו המקצועיות ,כושר הלימוד והעזרה לחברים ,את היותו חוקר לעומק ומאתגר את המדריכים, את תחקירי העומק שערך ולא ויתר, את האימונים שחייב את עצמו – "אני חייב להרים לוחם כולל ציוד ולחלצו בקלילות -גם כך יהיו קשיים",
את החתירה למגע ,את נחישותך להשיג המטרה ללא פשרה על אף הסיכונים, מפקדיך ידעו – דרור יביא התוצאה, תמיד חילצת את הפצוע -לא משנה מה. ובעיקר את היותך חבר ואדם, דבק של הצוות ולוחם מוכשר שעוד רבות יסופר על תרומתו לביטחון המדינה.